ככה בטוח לא.
שני, 14 בינואר, 2008 מאת ailaG
זה לא קוד מקורי מדי, אבל אם אפשר לחסוך לכם עבודה למה לא.
במערכת ניהול תוכן שלי, שהממשק בה די פשוט ולא צבעוני בעליל, אם המשתמש שמר פרטים חדשים הוא מקבל הודעת אישור במסך הבא. לא מקבל את מספר השינויים (למי יש כוח לספור אותם?) אלא רק איזה <p class=’sysMsg'>השינויים נשמרו.</p>
מבחינת שימושיות, אפילו לי לא נוח כשאני שומרת כל פעם שינוי אחר - הריבוע "השינויים נשמרו" נשאר זהה.. זה נראה כאילו סתם עלה אותו מסך, ולא באמת התבצע שינוי במערכת.
אז נעשה שכל פעם הצבע של הריבוע ישתנה.. ממילא זו לא המערכת הכי אסתטית :-)
והנה תיקון הקוד. אני ממש לא בטוחה לגבי החשבון, אבל בינתיים זה עובד:
CSS:
.sysMsg { border: 3px solid red; }
PHP:
srand(time());
# for ANY random color:
print '<p class="sysMsg" style="border-color: #' . str_pad(dechex((rand()*rand())%(pow(16,6))),6,'0').';">השינויים נשמרו.</p>';
# for stuff that isn't too white, say, maximum 0xDD (**) for each value of R, G, B
$ceil = 34+34*pow(16,1)+34*pow(16,2);
print '<p class="sysMsg" style="border-color: #' . str_pad(dechex((rand()*rand())%(pow(2,24)-$ceil)),6,'0').';">השינויים נשמרו.</p>';
מה עשינו פה?
קודם כל, שינינו רק את צבע ה BORDER, דרסנו את זה של ה CSS. ככה התערבנו ב CSS בצורה המינימלית ביותר שאני רואה לפחות (אלא אם מתחילים לדחוף פונקציות רנדומליות ל CSS, וזה נראה לי כאב ראש)
שנית, לגבי המתמטיקה.
בדוגמה ללא ההגבלה לצבע לא לבן:
בדוגמה עם ההגבלה:
והאמת?
שקצת רימיתי והשתמשתי בפתרון יותר מכוער, פשוט כי הוא היה הראשון שעבד לי ולא רציתי להכנס לבאגים עקב מתמטיקה שגויה:
$sysMsgColor = '#';
foreach (array('r','g','b') as $c)
$sysMsgColor.= dechex(rand()%226+30);
אבל הפתרון הזה לא מעניין מספיק לטעמי בשביל פוסט.
——————–
(*) למי שלא מכיר,קוד לצבע בHTMLית מורכב משלושה מרכיבים: אדום, ירוק, כחול. לכל אחד מאלו צריך להזין ערך בין 0 ל-255, כלומר בין 0 ל- 2^8-1 . זה צריך להיות בהקסאדצימלי, ושלושת הערכים מופיעים זה אחרי זה. למשל צבע שהוא זה 13 אדום, 255 ירוק, 0 כחול ולכן #0DFF00 .
(**) הסימון 0xWHATEVER פירושו שהערך (WHATEVER) מוצג בהקסא. ואז למשל A = 9+1 .
(***) מה זאת אומרת פנית לכוכביות? עדיף לחפש חומר על בסיסי ספירה.
אחרי שהזכרתי אותו בחצי מילה, הגיע הזמן להזכיר בעוד חצי -
בסוף החודש יש כנס קומיקס. קוראים אותו קא-בום! 4 , הוא יהיה ב 27-28.12 והוא יהיה מגניב לגמרי.
פותחים עכשיו בחולון מוזיאון לקומיקס וקריקטורה, שזה מעולה כי זה עוזר להעלות מודעות לקומיקס בתור משהו שהוא לא דוקא "סיפור עם ציורים" (טוב שאנשים לא מפספסים את כל הפן הספרותי-אמנותי לטובת שליפת קלישאות) וזה גם מקום שירכז חומרים שיעזרו לאנשים לחקור ולדעת. אבל אני סוטה מהפואנטה.
מה היתה הפואנטה באמת?
אה כן, כנס קומיקס! מגניב! אני כרגיל בסגל, שנה רביעית מתוך ארבע. צוות עיצוב, נעים להכיר. מוזר אחרי שנתיים לא להיות בניהול ולדאוג רק לדבר אחד נקודתי. לא יודעת אם זה טוב או רע. אבל יש הרבה סיפוק בלהרים כנס גם מכאן וגם משם.
המלצות על רגל אחת, נדמה לי שהמלצתי עליהם גם בשנה שעברה. אז שוב, ומאותה סיבה. אורי ברוכין יעביר שלושה תכנים, ביניהם הרצאה על מה זה בעצם קומיקס , בכיוון של מה קומיקס יכול לעשות שטקסט, ציור, וידאו וכל השאר לא (ועוד שניים). וזיו קיטרו מעביר הרצאות על נושאים חומריים יותר כמו דת ושדים. גם שאר הדברים שם טובים, זה פשוט מה שסביר שיעניין את קהל (!!) הקוראים פה.
עוד משהו נחמד שם, שאני מקווה שיהפוך למסורת, זו הקראת פריוויוז פעילה. הפריוויוז זה הקטלוג שממנו מזמינים קומיקס והיה לנו פיילוט להקראה וזה היה פשוט מעולה. המנחה מעלה אנקדוטות מעניינות, אנשים מתווכחים ואומרים שטויות, והכיוון של זה די תלוי בקהל. זה אחלה עם מספר חד-ספרתי של אנשים שמפריעים.
ויש לנו אורח כבוד! שזה תמיד טוב. מאט יוקום שכותב לאנשים הגדולים בארה"ב הברית. לא קראתי דברים שלו, אבל מצד שני גם דברים של אורחים באייקון לא קראתי וזה לא באמת שינה. (חוץ מגיימן, נו)
אז תכננתי שזה יהיה פוסט די קצר, אבל יצא קצת יותר ארוך. אז במחשבה שניה לא יודעת אם יהיה עוד פוסט פירוט.
רות סוף.

שניים מחוקי הבסיס בשימושיות:
טוב, נראה שגם בנסיון החמישי (חמישי? נדמה לי) לא יוצא בלוג שאשכרה מתעדכן :P
יש לי כמה פוסטים בראש אבל הם או גדולים מדי, או מתמסמסים עד שאני באה לכתוב (יש פה שלוש טיוטאות בנות יותר מחודש, אגב) או שסתם אני יודעת שלא אצליח לכתוב כל מה שאני חושבת. *
- אבל -
אם אתם רוצים, בפייסבוק אני כותבת ב NOTES דברים שהם תכלס בסגנון בלוג, והם ממוקדים בנושא פייסבוק. דברים שלא מעניינים אנשים שלא באתר (למה אני לא מתקינה את אפליקציית ה CAUSES למשל), דברים טכניים (שיפור יחס האות לרעש בדף החדשות שם) או הערות תלויות-מקרה (כמו הבהרה כשהיה כתוב בחדשות שלי שאני בעד עישון, אבל בעצם אני נגד. לפחות עישון שלא-מעשנים נאלצים לספוג)
אז לא צריך בשביל זה לשלוח בקשת חברות (בלי להעליב בכלל, אני לא מוסיפה אנשים שאני לא מכירה.) ("מכירה" משמע או שנפגשנו פנים אל פנים ודיברנו קצת הרבה, או שדיברנו הרבה אונליין) (למה? כי אני לא מאמינה בפייסבוק ככלי לחברויות חדשות).
לפתקים שלי אפשר להגיע דרך הכתובת:
http://www.facebook.com/notes.php?id=651777273
והם אמורים להיות זמינים לכל דכפין בעל חשבון באתר.
חוצמזה, חושבים שכדאי להעתיק חלק מאותם פתקים לפה?
ההגיון שאמר להשאיר אותם שם בא מזה שממילא הפתקים האלו לא מעניינים מי שלא מבקר הרבה באתר.. ויש להם RSS.. יש טעם לשכפל לפה?
אחת השאלות החמות של מקיסטים חדשים* היא "איך אפשר לעשות כך שכשלוחצים שיפט ואות עברית תהיה אות אנגלית?". התשובה הנפוצה, מלבד משיכה בכתפיים, היא שזה לא טבעי - הלא מקלדת עברית היא מקלדת עברית ומקלדת אנגלית היא מקלדת אנגלית!
עכשיו, במק יש המון הגיון פנימי. בעוד שנוח יותר לחשוב על PC / מחשב מבוסס חלונות בתור אוסף רכיבים, על המק אפשר לחשוב בתור אוסף משימות שאתם רוצים לבצע. בדרך כלל אם תגרילו פעולה, תנחשו פתרון למשימה, זה יהיה נכון. כל זה יפה ויעיל. חוץ מהקטע של השיפט!
אם אני רוצה לכתוב את הסמיילי :P במסנג'ר באמצע שיחה בעברית? בחלונות זה שתי הקשות שכל אחת היא של שני תווים: שיפט ף, שיפט פ. במק זה שיפט ף, מעבר שפה, שיפט פ, מעבר שפה - פי 2 פעולות!
כנ"ל אם יש אי אלו שהם קיצורים בתפריטים (האמת, אני לא זוכרת עד כמה יש). במקום מקש קיצור זה מעבר שפה > מקש > מעבר שפה. כל הפואנטה של "קיצורים" הלכה כי יש לנו המון קליקים. וקליקים זה לא יעיל.
ולא אכפת לי שקומנד רווח למעבר שפה זה "כמעט כמו ללחוץ על כפתור אחד", אני רוצה אנגלית נגישה כי האותיות הלטיניות הן חלק טריויאלי מהפעלת מחשב, וכי בקיצורים כגון "PC" משתמשים תדיר בשפה העברית.
תגידו שלום ל HebrewCapped.
מסתבר שאפל (או BSD?) הקלו גם על התוכניתנים ועשו שגם התכנות למק יהיה מסודר. וכך הגדרת פריסת המקלדות נעשית בקובץ XML נוח. לוקחים את הקובץ, עורכים ומקבלים את מקלדת החלומות.
לזו כאמור קוראים HebrewCapped**. היא עדיין לא גמורה ואני אשמח להערות ותוספות פה או בפורום בתפוז.
עד כה לא שמעתי שמישהו יצר קובץ שכזה, אם כי זה די פשוט (היו בעיות מעצבנות נורא איתו אבל תכלס לא לקח הרבה זמן). אם יש כזה קובץ תגידו, אולי יש בו פחות באגים.
לקובץ ולהוראות הכנסו לפורום בתפוז
* סליחה שלא כתבתי פוסט "יש לי מק חדש" כשקיבלתי. לא היה לי מה לכתוב חוץ מזה. הוא בן כחודש, מק בוק פרו מאגניב עם 2 גיגה זיכרון. שזה פי 8 ממה שהיה לי קודם.
** קראתי לה ככה רק בגלל capitals, עכשיו אני רואה שהשם שלה נראה כמו handicapped. שזה ממש לא קשור. צריך לחשוב על שם אחר..
כשבהרצאה על JavaScript/DOM המרצה מסביר שיש document, ואומר שאפשר להשתמש במה שמתחתיו, כמו..
ואתם עונים: document.all!
וכולם צוחקים.
במסגרת המגמה לעשות כאילו יש כאן תוכן ע"י הדבקה של נאומים שלי בתפוז, הנה תגובה להודעה בפורום סטודנטים בה ניתן קישור לכתבה הזו בדה מרקר.
התגובה לא כל כך קשורה כי סתם בא לי לדבר ולהעביר את התובנות, אבל שיהיה. בפעם אחרת התחיל שרשור ענק של ויכוחים, מעניין מה יהיה הפעם.
הבעיה העיקרית היא שאנשים לומדים למידה של בגרויות עבור הפסיכומטרי.
נראה שיש אשליה כאילו אם מישהו הצליח שלא כמו שהתכוונו זה לא על גבו של אחר ולכן זה לא נורא. אנשים חורשים לפסיכומטרי ונלחצים שלא חרשו מספיק על חומר שלמדו.. חודש קודם. נראה שאנשים תופסים את רוב המבחנים, והפסיכומטרי בפרט, בתור מבחנים שבאו לבדוק אם אתם יודעים את מה ששאלו עליו במבחן, כלומר נראה שאנשים טועים לחשוב שהפסיכומטרי רוצה שידעו את כל הטריקים ממוקדי-המטרה גם הלאה, כמו שהבגרות רצתה שנזכור גם שנים אחר כך מי היה ביאליק. (על הדרך זה גם דופק את ההבנה של אנשים בקשר למה זה מבחן ומה אפשר לעשות איתו)
ואם אנחנו לומדים לפסיכומטרי כמו לבגרות מה הוא שווה בכלל? נכון, סטטיסטית הוא משפר את הניבוי לגבי הצלחה באוני', אבל כנראה זה רק אומר שהבגרויות לא מנוהלות כהלכה. והניבוי הזה עדיין לא גבוה במיוחד, גם אחרי השיפור.
איפה הבדיקה של עקרונות הפסיכומטרי? של האינטואיציה?
לטריקים שמלמדים כשלומדים לפסיכו' כמו לבגרות יש שני חסרונות עצומים. האחד, הם נותנים לאנשים להצליח בלי לחשוב. השני, הם נותנים לאנשים להצליח בלי לחשוב יותר משיצליחו אנשים שלא למדו את הטריקים הללו. זה מקדם אנשים בלי אינטואיציה וידע כללי על פני אנשים עם אינטואיציה וידע כללי - אלא אם אלו האחרונים גם הלכו ללמוד בקורס / לבד, ואז מה הרווחנו? חוץ מעוד כסף למכונים ומהגדלת הפער בין מי שיש לו כסף וזמן פנוי לבין מי שאין לו כסף וצריך לעבוד המון. אה כן, וטשטוש ההבדלים בין אותם אנשים בכל זאת, מה שמקשה על המבחן לדרג אותם.
את הפער בין מי שיש לו כסף ומי שאין הבגרויות פתחו בלית ברירה, והפסיכומטרי יכול לנסות לגשר עליו אבל אנחנו לא נותנים לו.
למשל אצלי, בילדותי קראתי כל ספר שנקרה לידיי והגעתי למצב שלא נשארו בספריה ספרים לגילי שלא קראתי. לא היה לי כוח ללמוד את המילונים האלו לקראת המבחן. יצא שאחרים עם עבר קריאה דל יותר הגיעו למבחן עם אוצר מילים טוב בהרבה משלי (והציון משקף את זה), לו הייתי חורשת בטח היינו רק מיישרים קו. כמה מאוצר המילים הזה לדעתכם דבק? כמה מהמילים האלו הם יבינו כעבור שנתיים כשיתקלו בהן? אז מה בעצם הציון שלהם בפסיכומטרי אומר עליהם?
והפתרון המוצע? אני מודה שזה החלק החלש בעמדה הזאת, כי אני לא מתמצאת מספיק בתחום. אבל צריך למצוא דרך כלשהי כדי שאנשים שניגשים למבחן לא יתכוננו קודם לכן. שהם לא יבחנו על משהו שהם חרשו אליו, או שלמדו טריקים אליו.
מה שחסר בתאוריה הזאת זה דרך לאכוף אי-הכנה. אם למישהו יש רעיונות אני אשמח להחכים.
ואיך הכתבה למעלה (כדי שיהיה פה משהו שקשור לשרשור נו :-P) מחזקת את העמדה הזאת? היא אומרת שיקר ללמוד לפסיכומטרי אפילו יותר ממה שאנחנו חושבים, במקרים מסוימים. היא אומרת שקשה ללמוד לפסיכומטרי במצבים קשים שלמזלנו רובנו לא מכירים, כמו זו שחלתה ולא רק שלא היתה יכולה לבוא לשיעורים, אם היא היתה נבחנת ללא שיעורים היא היתה מדורגת מתחת למועמדים אחרים ברמה שלה בגלל שחלתה.
ויותר מכך שזה לא בסדר וכל זה, זה פשוט מגוחך. אם הפסיכומטרי עקום ולא בודק את מה שנראה לנו שהוא אמור לבדוק, במקום רק לנסות למצוא את הדרכים להצליח במצב העקום הזה כדאי למצוא דרכים לתקן אותו. ואם בהזדמנות זה יבטל את הבעיות שבכתבה ויגשר קצת על הפער החברתי, מצוין.
(ולמען הסר ספק: לקחתי בזמנו קורס פסיכומטרי, לא השקעתי כל כך, אני מאוד מרוצה מהציון שקיבלתי וזה ציון "נחשב" אז זה לא שאני ממורמרת על משהו אישי, והרגשתי שלמדתי דרכים עוקפות-אינטואיציה וכשהדחקתי במבחן את המחשבה והתמקדתי בטכניקות הצלחתי יותר)
במסגרת שיחה שלי היום עם נציג של "ברק" (לאחר שככל הנראה ברק / הוט העבירו את אמא שלי לחיבור ללא חייגן במקום להעביר אותי! וכל שיחה איתם נצח. לקח להם 25 דקות למצוא את המספר הרביעי ב IP שהייתי צריכה, השלושה הראשונים זכרתי)
(תומך) אנחנו מעבירים עכשיו את כל הלקוחות שלנו לחיבור ללא חייגן.
(אני) והם לא מופתעים כשיום אחד הם לא צריכים להשתמש בו?
(תומך) הם מרוצים..
(אני) בטח גם אלו שמחוברים עם ראוטר ולא יודעים לקנפג אותו מרוצים.
(השיחה שוחזרה מהזיכרון. דיסקליימר לשיחות ששוחזרו מהזיכרון ניתן למצוא בכתביו של אפרים קישון ז"ל)
Not much, really. I hate picking names.
ועדיין:
•• שתי נקודות למי שיודע מה זה <ailaGblog|ψ>.
•••••• שש למי שיודע למה דוקא ψ.