טיוטה שנשכחה הרבה זמן, קבלו >>
אחת ולתמיד, הנה הכללים שצריכים להנחות את כולנו סביב הסלולריים שלנו.
כלומר, אלו הכללים ש*לדעתי* צריכים להיות הכללים המקובלים..
ברגע שקראתם אותם אתם יודעים אותם ולכן לא יכולים להתחמק 🙂
המטרה – להשתמש בסלולרי חופשי, אבל לא לתת לו לשלוט בנו. יש את (מעט) סרבני הסלולרי האלה שטוענים שהוא "משתלט על הבעלים שלו", ויש משהו בדבריהם, אבל זה שאנשים משתמשים בטכנולוגיה לא נכון לא אומר שצריך לדחות את הטכנולוגיה. זה אומר שצריך ללמוד להשתמש בה נכון.
וכמובן, יש שלושה –
- כשישנים, הטלפון מורחק ומכוון ככה ששיחה יכולה להעיר ו SMS לא.חלק מהרעיון ב SMS זה שאפשר לשלוח אותו מתי שרוצים ולענות לו מתי שרוצים, כמו מייל.
יש ברוב (כל?) הטלפונים היום אפשרויות של פרופילים שונים (רגיל, שקט, פגישה…), ואפשר לערוך אחד מהם ולהשתיק בו את הסמס.למה? לפעמים אנשים רוצים לדבר איתכם אבל לכם בא לישון מאוחר או שהם לא בטוחים אם כבר הלכתם לישון. ככה אין מצב שהייתם ערים ולא היה לשני נעים להתקשר, או שישנתם והשני העיר אתכם.
- לא חייבים לענות לשיחה או סמס מיד. אם הטלפון מצלצל אפשר להתעלם ממנו. אף אחד מאתנו הוא לא ברק אובמה או ג'יימס בונד, ושום אסון לא יקרה אם תענו לאמא עוד עשר דקות. אבל לעזוב שיחה עם בנאדם באמצע כדי לענות לטלפון?? איזה זלזול בבן השיחה שלך!
חלק מהבעיה בסלולרי זה שהוא מוציא אותנו ממה שעשינו – למשל שיחה עם מישהו, או עבודה שדורשת ריכוז – אז אנחנו חייבים לאמן את עצמנו להיות אפאתיים לגמרי למכשיר. שלא יהיה אכפת לנו מהרעשים שלו.בעצם אף אחד לא יעלב אם לא תענו. חבר שלכם לא יחשוב "הוא לא ענה לי, הוא בטח שונא אותי ולא רוצה לדבר איתי יותר". הוא יחשוב "הוא לא ענה לי, כנראה שהוא בדיוק עושה משהו". אז אם אתם לוחצים על ניתוק או השתקה, זה בדיוק כמו לענות ולהגיד "אני לא יכול, אני באמצע הרצאה/סרט", רק שהאופציה השניה גם מפריעה לאנשים סביבכם ומראה זלזול נוראי.
- הסימן לשיחה דחופה: 3 צלצולים רצוף.זה הולך ככה: צלצול ראשון – הזמן שלכם הוא בשליטה שלכם, לא של המצלצל! אתם מוזמנים להתעלם אם אתם עסוקים או אם סתם בא לכם שקט.
צלצול שני – טווח שגיאות. יכול להיות שהשני צלצל צלצול אחד, התחרט, ואז החליט להתקשר שוב. או הגיע למענה הקולי, ניתק, ואז פתאום החליט להשאיר הודעה. אם התעלמתם מהראשון תתעלמו מהשני.
צלצול שלישי – כאן אין מקום לטעות, הבנאדם השני צריך לדבר איתכם בכזו דחיפות שהוא מבקש מכם לשנות את סדר העדיפויות שלכם, ושתפסיקו להתעלם מהטלפון ותענו.
אני יודעת שחלק מהכללים לא מתקיימים בפועל, אבל זה לא תיאור של המציאות, זה אידיאל שצריך לשאוף אליו.
אליי אפשר לסמס בכל שעה, גם כשאני ישנה, זה לא מעיר אותי. אל תעלבו אם אני לא עונה מיד, או שאני אעלב מכם בחזרה על שאתם מטרטרים אותי באמצע משהו ומפריעים לי להתרכז. ובבקשה אם זה לא חירום, אל תתקשרו כמה פעמים ברצף, שמעתי את הצלצול בפעם הראשונה וכנראה שאני באמצע משהו.
וחוץ מזה, אם אני שוב שומעת אנשים עונים לטלפון ומדברים בזמן סרט או הרצאה, או אפילו מרימים את הטלפון ומתחילים לדבר תוך כדי יציאה מהאולם, אני אדאג שהם לא יוכלו לדבר בסלולרי יותר. והרשומה הזאת תשמש עדות משפטית.
תמיד הטלפון שלי במרחק כזה. התראת SMS אצלי היא כמעט בלתי נשמעת, מדי פעם (בזמן שנוח לי) אני בודקת על המסך אם יש הודעה חדשה.
בבוקר – לא עונה לטלפונים או לדפיקות בדלת לפני שסיימתי לשתות תה. יש מעט מאוד אנשים שאני מסכימה לראות לפני שסיימתי תה. לכל האנשים האלו יש מפתח. שאר העולם ימתין בחוץ עד סיום טקס הבוקר שלי. במיוחד השכנה שרוצה שאשמור על התינוקת שלה בזמן שהיא לוקחת את הילד הגדול לגן.
כשלא עונים לי ואני מאוד מאוד רוצה להודיע משהו בהקדם (למשל אם אני יודעת שבהמשך היום אהיה עסוקה מכדי להתקשר) אני שולחת SMS. או אימייל. או הודעה בפייסבוק. או מבקשת ממישהו אחר שיתקשר לאותו אדם מאוחר יותר. אם זה עניין של חיים ומוות אני מתקשרת למד"א ולא לחברים 🙂
אני לא רופאה, כבאית או שוטרת, אין שום סיבה שאפסיק הכל ואענה לטלפון.
Would you be interested by exchanging links?
my web blog :: omgloveit.wordpress.com