במסגרת המגמה לעשות כאילו יש כאן תוכן ע"י הדבקה של נאומים שלי בתפוז, הנה תגובה להודעה בפורום סטודנטים בה ניתן קישור לכתבה הזו בדה מרקר.

התגובה לא כל כך קשורה כי סתם בא לי לדבר ולהעביר את התובנות, אבל שיהיה. בפעם אחרת התחיל שרשור ענק של ויכוחים, מעניין מה יהיה הפעם.

---

וזה בעקיפין תומך בעמדה הישנה שלי (ואני אחזור עליה למרות שזה סוטה מהפואנטה של השרשור כי כיף לי ככה :-P)קודם כל, שלוש הבהרות שכולנו יודעים אבל לא חושבים עליהן:

1. הפסיכומטרי הוא מבחן שמדרג.
   אם הבגרויות בדקו כמה מהחומר שניתן אנחנו יודעים, הפסיכומטרי בודק כמה אנחנו טובים יחסית לשאר אוכלוסיית הנבחנים, זה הבדל מהותי. זה אומר שאנחנו יכולים לדעת פרפקט את החומר לפסיכומטרי ולקבל 200 כי כל השאר גם ידעו פרפקט.
2. הפסיכומטרי בודק אינטואיציה וידע כללי, לא למידה ממוקדת.
   בעוד שהבגרויות בוחנות על חומר שנלמד חודש עד שנתיים לפני המבחן, ובוחנות כמה הצלחתם להבין אותו במשך זמן התכוננות קצר (שזה חשוב ללימודים אקדמיים) הפסיכומטרי בודק עם אילו נתונים אתם מגיעים ללימודים האקדמיים – שוב, אינטואיציה (למשל לוגיקה) וידע כללי (למשל כמה אתם קוראים ומבינים ספרים, דבר שמתבטא באוצר המילים שלכם ובאינטואיציה לשונית).
3. החומר של הפסיכומטרי הוא לא חומר שצריך לזכור לאחר-כך.
   כלומר כן, הוא חומר שחשוב לדעת והוא חומר מעניין, אבל אם המטרה של הבגרות בהסטוריה או ספרות או פיזיקה היתה שנדע אחריה מה שלא ידענו לפניה על העולם סביבנו, זה לא מה שהפסיכומטרי עושה. הפסיכומטרי בודק את הידע שלכם עד כה. בשביל לדעת אחרי הפסיכומטרי מה שלא ידעתם לפניו על התחומים בהם הוא עוסק יש דרכים הרבה יותר מוצלחות מאשר הכנה לפסיכומטרי.

הבעיה העיקרית היא שאנשים לומדים למידה של בגרויות עבור הפסיכומטרי.

נראה שיש אשליה כאילו אם מישהו הצליח שלא כמו שהתכוונו זה לא על גבו של אחר ולכן זה לא נורא. אנשים חורשים לפסיכומטרי ונלחצים שלא חרשו מספיק על חומר שלמדו.. חודש קודם. נראה שאנשים תופסים את רוב המבחנים, והפסיכומטרי בפרט, בתור מבחנים שבאו לבדוק אם אתם יודעים את מה ששאלו עליו במבחן, כלומר נראה שאנשים טועים לחשוב שהפסיכומטרי רוצה שידעו את כל הטריקים ממוקדי-המטרה גם הלאה, כמו שהבגרות רצתה שנזכור גם שנים אחר כך מי היה ביאליק. (על הדרך זה גם דופק את ההבנה של אנשים בקשר למה זה מבחן ומה אפשר לעשות איתו)

ואם אנחנו לומדים לפסיכומטרי כמו לבגרות מה הוא שווה בכלל? נכון, סטטיסטית הוא משפר את הניבוי לגבי הצלחה באוני', אבל כנראה זה רק אומר שהבגרויות לא מנוהלות כהלכה. והניבוי הזה עדיין לא גבוה במיוחד, גם אחרי השיפור.
איפה הבדיקה של עקרונות הפסיכומטרי? של האינטואיציה?
לטריקים שמלמדים כשלומדים לפסיכו' כמו לבגרות יש שני חסרונות עצומים. האחד, הם נותנים לאנשים להצליח בלי לחשוב. השני, הם נותנים לאנשים להצליח בלי לחשוב יותר משיצליחו אנשים שלא למדו את הטריקים הללו. זה מקדם אנשים בלי אינטואיציה וידע כללי על פני אנשים עם אינטואיציה וידע כללי – אלא אם אלו האחרונים גם הלכו ללמוד בקורס / לבד, ואז מה הרווחנו? חוץ מעוד כסף למכונים ומהגדלת הפער בין מי שיש לו כסף וזמן פנוי לבין מי שאין לו כסף וצריך לעבוד המון. אה כן, וטשטוש ההבדלים בין אותם אנשים בכל זאת, מה שמקשה על המבחן לדרג אותם.
את הפער בין מי שיש לו כסף ומי שאין הבגרויות פתחו בלית ברירה, והפסיכומטרי יכול לנסות לגשר עליו אבל אנחנו לא נותנים לו.

למשל אצלי, בילדותי קראתי כל ספר שנקרה לידיי והגעתי למצב שלא נשארו בספריה ספרים לגילי שלא קראתי. לא היה לי כוח ללמוד את המילונים האלו לקראת המבחן. יצא שאחרים עם עבר קריאה דל יותר הגיעו למבחן עם אוצר מילים טוב בהרבה משלי (והציון משקף את זה), לו הייתי חורשת בטח היינו רק מיישרים קו. כמה מאוצר המילים הזה לדעתכם דבק? כמה מהמילים האלו הם יבינו כעבור שנתיים כשיתקלו בהן? אז מה בעצם הציון שלהם בפסיכומטרי אומר עליהם?

והפתרון המוצע? אני מודה שזה החלק החלש בעמדה הזאת, כי אני לא מתמצאת מספיק בתחום. אבל צריך למצוא דרך כלשהי כדי שאנשים שניגשים למבחן לא יתכוננו קודם לכן. שהם לא יבחנו על משהו שהם חרשו אליו, או שלמדו טריקים אליו.

מה שחסר בתאוריה הזאת זה דרך לאכוף אי-הכנה. אם למישהו יש רעיונות אני אשמח להחכים.

ואיך הכתבה למעלה (כדי שיהיה פה משהו שקשור לשרשור נו :-P) מחזקת את העמדה הזאת? היא אומרת שיקר ללמוד לפסיכומטרי אפילו יותר ממה שאנחנו חושבים, במקרים מסוימים. היא אומרת שקשה ללמוד לפסיכומטרי במצבים קשים שלמזלנו רובנו לא מכירים, כמו זו שחלתה ולא רק שלא היתה יכולה לבוא לשיעורים, אם היא היתה נבחנת ללא שיעורים היא היתה מדורגת מתחת למועמדים אחרים ברמה שלה בגלל שחלתה.
ויותר מכך שזה לא בסדר וכל זה, זה פשוט מגוחך. אם הפסיכומטרי עקום ולא בודק את מה שנראה לנו שהוא אמור לבדוק, במקום רק לנסות למצוא את הדרכים להצליח במצב העקום הזה כדאי למצוא דרכים לתקן אותו. ואם בהזדמנות זה יבטל את הבעיות שבכתבה ויגשר קצת על הפער החברתי, מצוין.

(ולמען הסר ספק: לקחתי בזמנו קורס פסיכומטרי, לא השקעתי כל כך, אני מאוד מרוצה מהציון שקיבלתי וזה ציון "נחשב" אז זה לא שאני ממורמרת על משהו אישי, והרגשתי שלמדתי דרכים עוקפות-אינטואיציה וכשהדחקתי במבחן את המחשבה והתמקדתי בטכניקות הצלחתי יותר)